<h1>אהל מועד שער ראשית חכמה דרך ג'</h1>
<h2>דף עד.</h2>
כל אוהב אלקים צריך שלא ימנע מלעשות המצוה בשביל סכנת נפשות כענין שיתבאר וע"כ נאמר ואהבת את ה' אלקיך וזהו הפסק לר"מ ולכל האחרונים, אסור לעבור בפרהסיא על שום מצוה כל שהגוי מתכוין להעבירו, היה הגוי מתכוין להנאת עצמו ושלא להעבירו אם ירא שמא יהרגנו אפי' בפהרסיא יעבור ואל יהרג ובצנעה מתכוין להעבירו יעבור ואל יהרג ופרהסיא נקרא בפני יו"ד מישראל וכל זה שלא בשעת השמד אבל בשעת השמד אפי' אין מתכוין להעבירו ואפי' בצנעה יהרג ואל יעבור על שום מצוה ואפי' היה מדרבנן, כמו שמצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה, וג' דברים הן שבהן ובתולדותיהם אפי' שלא שבשעת השמד ואפי' בצנעה ואפי' מתכוין הגוי להנאת עצמו יהרג ואל יעבור ואלו הן ע"ז וג"ע וש"ד, תולדות ע"ז כמו שאמרו [פסחים כ"ה ע"א] בכל מתרפאין חוץ מעצי אשרה, תולדות ג"ע שאסור לספר עם האשה ואפי' פנויה ואפי' מאחורי הגדר אמרו [לקמן ע"ה ע"א] ימות ואל יספר עמה שלא יפרוץ גדר אשת איש, תולדות הרציחה הלבנת פנים כמו שלמדנו מתמר ואומ' הרמב"ן שאם גזרו לבטל מ"ע תבטל ואל יהרג דשב וא"ת שאני ועוד שהרי יכולין לבטלו בע"כ אם בבית האסורין יניחוהו, בכל מקום שאמר יעבור ואל יהרג אם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.
